פסק-דין בתיק בר"ע 48833-05-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.                  לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ב"ל 36036-04-11; השופט משה טוינה), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנפגעי עבודה (להלן - הוועדה) מיום 3.6.2012.

2.                 המבקשת, ילידת שנת 1984, נפגעה בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב (להלן - המוסד) כתאונת עבודה. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למבקשת נכות בשיעור של 0%. הוועדה, בהחלטתה מיום 27.3.2011, קבעה למבקשת נכות צמיתה בשיעור של 5% החל מיום 11.7.2007.

3.                 בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 22.2.2012 (ב"ל 36036-04-11), אשר ניתן בהסכמת הצדדים, הוחזר עניינה של המבקשת אל הוועדה על מנת שתתייחס לשאלת הנכות הזמנית, ככל שקיימת, בעקבות הפגיעה מיום 2.5.2007; תתייחס לבדיקת האי.אם.ג'י שנערכה בסמוך לאחר התאונה; וכמו כן, תבחן מחדש ותנמק את החלטתה בהפעלת הסעיף שעניינו פגיעה באוזן הפנימית.

4.                  הוועדה, בהחלטתה מיום 3.6.2012, קבעה למבקשת נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 11.7.2007 ועד ליום 10.10.2007; נכות זמנית בשיעור של 10% מיום 11.10.2007 ועד ליום 10.1.2008 ונכות צמיתה בשיעור של 5% החל מיום 11.1.2008.

5.                 בית הדין האזורי, בפסק דינו מיום 2.5.2013 דחה את ערעור המבקשת וקבע כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי הוועדה התייחסה לבדיקות העזר שהוצגו בפניה והבהירה כי הנכות הצמיתה נקבעה על פי שיקול  קליני.

6.                  לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחים המצורפים לה, הוצע למוסד בהחלטה מיום 31.7.2013, ליתן הסכמתו להחזרת עניינה של המבקשת אל הוועדה על מנת שתבחן מחדש ותנמק את החלטתה בעניין הפעלת הסעיף שעניינו פגיעה באוזן הפנימית, זאת  בהתאם לפסק הדין מיום 22.2.2012.

7.                 בא כוח המוסד הודיע כי הוא מקבל את הצעת בית הדין. במסגרת תגובתה מיום ,22.8.2013 ביקשה באת כוח המבקשת כי יינתן תוקף של פסק דין להסכמה זו וכי ייפסקו לטובתה הוצאות ושכר טרחת עו"ד. בהמשך, הודיע בא כוח המוסד על התנגדותו לבקשת באת כוח המבקשת בעניין פסיקת ההוצאות.

8.                 נוכח הסכמת הצדדים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, זאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

9.                  אשר על כן, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה עניינה של המבקשת יוחזר אל הוועדה על מנת שתבחן מחדש ותנמק את החלטתה בעניין הפעלת הסעיף שעניינו פגיעה באוזן הפנימית, זאת בהתאם לפסק הדין מיום 22.2.2012.

10.              בנסיבות העניין, ומשההליך הסתיים בהסכמה, הרי שלא מצאתי מקום לפסוק הוצאות ושכר טרחת עו"ד לטובת המבקשת בהליך זה.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ג (28 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: